#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רעו. הציפור השחוטה והציפור המשולחת האם אסורות בהנאה וממתי<br>ועד מתי? 	"לרבי יוחנן משעת שחיטה. לרש""י רק השחוטה אבל המשולחת מותרת. לתוס' (ד""ה משעת) גם המשולחת נאסרת משחיטת חברתה ועד השילוח. לריש לקיש משעת לקיחה נאסרות שתיהן עד שישלח המשולחת וניתרת בשילוחה."	קידושין נז. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רעז. תנן שחטה ונמצאת טריפה יקח זוג לשניה והראשונה מותרת בהנאה. מדוע השחוטה מותרת בהנאה? 	"רש""י פירש שלר' יוחנן מיירי שכשבדק בסימנים נמצאת שנטרפה בשחיטתה ושחיטה היא דאסרה לה והא לאו שחיטה היא. לר""ל מיירי שנמצאת טריפה בבני מעיים שבשעת קיחה לא היתה ראויה ולא חל עליה איסור. והתוס' (ד""ה שחטה) פירשו כגון שניטל הכבד או טריפות אחר שודאי היה משנולד ולא היתה ראויה לקיחה."	קידושין נז. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רעח. כיצד יישבו התוס' שבקידושין משמע דילפינן דציפורים אסורים בהנאה מעגלה ערופה ובכריתות משמע דילפינן עגלה ערופה מציפורים? 	"תירצו התוס' (ד""ה תנאי) דמיעקרא צריך למילף ציפורים מעגלה ערופה, דמה עגלה ערופה אסורה לכל הפחות משעת עריפה אף ציפור דמשולחת אסורה לכל הפחות איסור דשייך בה והיינו על כרחך מחיים עד השילוח, וכיון שאשכחן איסור מחיים במשולחת אם כן שפיר יליף בכריתות עגלה ערופה שנאסרת מחיים מציפור המשולחת, ואחר כך ילפינן ציפור השחוטה שנאסרה אף מחיים דהיינו משעת לקיחה מעגלה ערופה."	קידושין תוס' נז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רעט. מה פירוש מה שלי בשלך אסור אף שלך בשלי אסור? 	"רש""י פירש מה שלי בשלך אסור בהנאה דמי יתיר הנאה שנאסר בה מחיים אחרי שאין דמו נזרק אף שלך בשלי אסור בהנאה. והר""ם (בתוד""ה מה) פירש מה שלי בשלך אסור ואין להם תורת קדשים לעלות למזבח לפטור הבעלים אף שלך בשלי לא היה להם תורת חולין ולא חזו להתרה דשייך בהו דהיינו אכילה."	קידושין נז: ותוס'		
